"האם מותר להושיב ילד שלא מתיישב?"
אבן דרך חשובה בהתפתחות הינה ישיבה. זהו מנח שבו לראשונה התינוק חווה זקיפות עצמאית שלא בהחזקה ע"י ההורה, רואה את העולם מזווית חדשה ומרגשת וידיו פנויות לעשות כל מה שירצה, כל אחת לחוד ושתיהן יחד.
הגיל הממוצע לרכישת ההתיישבות העצמאית הינו סביבות 8-9 חודשים.
בגילאים אלו נראה את מרבית הילדים דוחפים את עצמם משכיבה צידית לישיבה או מתיישבים
מעמידת 6 שנרכשה קצת לפני או במקביל.
אממה... לא כל הילדים מצליחים להתיישב בכוחות עצמם במועד או לשמור על
מנח הישיבה מסיבות כאלה ואחרות ופה עולות שאלות רבות כמו "האם מותר להושיב
בכל זאת?", "האם צריך לעזור לו ללמוד?", "לחזק אותו?"
בנקודות הבאות אני ארשה לעצמי לבטל כמה מיתוסים מוכרים, נרגיע את
הסבתא שלוחצת לכאן או לכאן ואתן קווים מנחים מתי כן, מתי לא ואיך:
- הושבה של תינוק לפני
שהוא מתיישב בכוחות עצמו לא תעשה נזק לגב כמו שנהוג לחשוב. הסיבה שמחכים בחלק מהמקרים
עם הושבה טמונה בעיקר ביכולת של התינוק לרכוש ישיבה איכותית ולמידת הדרך אליה
וממנה.
- מגיל 8 חודשים במרבית
המקרים אפשר כבר להושיב. עם זאת, אין צורך למהר. ככל שהתינוק יהיה זמן רב יותר על
הבטן (המנח החשוב ביותר להתקדמות שלו בשלב זה של ההתפתחות) הוא ילמד בכוחות עצמו
את ההתיישבות. לכן, זהו המנח שבו מומלץ להיות ברוב שעות היום.
- אין להניח
תינוק במנח ישיבה על משטח ישירות מהאוויר. אם נרצה להושיב אותו, נצטרך לעשות איתו
את הדרך משכיבה או מעמידת 6 (אם נרכשה). אם לא נעשה את הדרך הוא לא יבין איך הגיע
לישיבה ואיך יוצאים ממנה. אז גם אם מסוגל לשמור על ישיבה בכוחות עצמו, הוא עלול
"להיתקע" בה אפילו עד למצב בו הוא לומד לזחול על הישבן לשם התקדמות בחלל
ואת זה אנחנו פחות רוצים.
- אם כן, נושיב לזמנים קצרים.
כ-5-10 דק' בכל פעם, כשהמדד שלנו הוא איכות הישיבה - נרצה ישיבה אקטיבית וזקופה על
משטח קשיח יחסית כשניתן לתמוך ולעודד זקיפות לפי מידת הצורך עם הידיים שלנו (רצוי ללמוד
מה התמיכה הכי נכונה במקרה שלכם בהנחיה של פיזיותרפיסט/ית שראתה את איכות הישיבה).
- הישיבה צריכה להיות אקטיבית
כמתואר בנקודה הקודמת. בישיבה עם הישענות על כריות תומכות מכל הכיוונים בספה למשל אין
תועלת כלל ורצוי לנצל זמן זה לשכיבה על הבטן על משטח.
- במידה והתינוק לא מתיישב עד גיל עשרה חודשים בכוחות עצמו, ממליצה להתייעץ עם פיזיותרפיסט התפתחותי.
נקודה חשובה – הישיבה
צריכה להיות לשם מטרה מסוימת, כמו למשל, אכילה בכיסא אוכל (הרחבה בכתבה על הקשר בין הושבה ומעבר למוצקים) או לעידוד משחק בשתי ידיים ושכלול יכולות מוטוריקה עדינה.
לסיכום, הושבה בגיל מוקדם אפשרית לרוב ובמקרים מסוימים אף מומלצת עם
שמירה על הדגשים שציינתי. ההמלצות לא גורפות ואני מציעה בכל מקרה להתייעץ עם פיזיותרפיסט התפתחותי.
יערה חן - פזיותרפיסטית התפתחותית.