פריקת מרפק / "מרפק משוך" בתינוקות וילדים
לאחרונה אני שומעת על מקרים רבים של "פריקת מרפק" בילדים.
יש דגש חשוב מאוד בהתנהלות שלנו, ההורים והמטפלים המבוגרים, במניעה של התופעה ומה
עושים במידה וקורה. לפניכם פוסט הסברה קצר עם ה"עשה ואל תעשה" העיקריים בתחתית, היכנסו והפיצו לכל מי שיש לו או
מטפל בתינוקות וילדים!
אז לא סתם רשמתי "פריקת מרפק" במירכאות. מפרק המרפק מורכב
משלושה מפרקים שונים. העיקרי ביניהם הוא מפרק מאסיבי בין עצם הזרוע לאחת מעצמות
האמה שלא פשוט בכלל לפרוק. מנגד, החיבור של עצם האמה השנייה (נקראת רדיוס) נעשה
ע"י רצועה עגולה ללא חיבור ממשי מלבדה לעצמות השכנות.
מעצם החיבור העדין, הסיכוי של העצם לצאת מתוך הרצועה העגולה והעדינה
הוא גבוה. לתופעה קוראים pulled elbow ("מרפק משוך") על שם האופן שבו הפריקה קורית לרוב...
מכירים את המשחק שבו הילד מוחזק בידיים בין שני הורים ואומרים
"אחת, שתיים ו....ש---לוש" כשבשלוש מניפים אותו באוויר? במידה ומחזיקים
באמה, הסיכוי למשוך את אותה עצם הרדיוס אל מחוץ לרצועה שמקיפה אותה הוא מאוד גבוה....
בעצם, כל משיכה מהירה וחזקה של תינוק/פעוט/ילד מהאמות (גם ברמה שנראית
לנו עדינה תוך משחק) עלולה להוביל לפריקה. כך גם כשפעוט מתחיל ללכת ולעיתים נופל ואנחנו נוטים להגיב במשיכה שכזו, שימו לב.
איך ייראה? לרוב השימוש ביד הפגועה ירד משמעותית, היא תהיה שמוטה לצד
הגוף, ללא הרמה שלה וללא יכולת לסובב את האמה (דוגמה – בפעולה כמו הבאת אוכל
לכיוון הפה), לרוב המאורע ילווה בתלונה על כאב.
מילת הרגעה – לרוב, ככל שפשוט לפרוק מפרק זה, כך גם פשוט להחזירו
למקום (לרוב תבוצע פעולה שנקראת רדוקציה – החזרה למקום - במיון ע"י אורטופד
ואף במרפאה ע"י רופא ילדים מיומן). וכל עוד לא נגרם נזק משמעותי לרקמות
הסובבות, התפקוד המלא יחזור בתוך מספר ימים.
גורם סיכון עיקרי – מכיוון שהעצם יושבת בתוך רצועה, שהיא בעצם רקמה רכה,
ילדים גמישים (מה שנקרא בשפה המקצועית "גמישי יתר") עלולים להיות יותר חשופים
לפציעה מסוג זה. שכן, הרצועות שלהם יותר "משוחררות" משל ילדים אחרים. אז
אם אתם יודעים שהילד שלכם בסטטיסטיקה הזו, יש להיזהר עוד יותר.
החלק העיקרי – איך אנחנו יכולים למנוע ומה לעשות אם בכל זאת...?
1. כדאי שהמשחק "אחת, שתיים ו...ש---לוש" יצא מרפרטואר המשחקים
המשותפים או שלפחות נשנה את נקודת האחיזה שלנו לזרוע ולא באמה.
2. הימנעו מכל משיכה פתאומית של הילד כשנקודת האחיזה היא האמה או כף היד.
השתדלו לתמוך בו גבוה יותר במידת הצורך.
3. הימענו מהרמה של תינוקות וילדים משכיבה על משטח דרך הידיים. הדרך
הנכונה להרים היא באחיזת הגו (מתחת לבית השחי בשני הצדדים).
4. במידה ואתם רואים יד שלא מתפקדת בפתאומיות, חשדו באפשרות זו ופנו
למוקד/למיון. לאחר ההליך המתקן, תנו לילד ליזום תנועה באופן ספונטני. ילדים חוזרים
לתפקוד ברגע שהם מרגישים שהגוף שלהם מוכן לכך ולרוב ללא כל התערבות מצידנו.
לכל שאלה מוזמנים לפנות בשמחה בכל דרך שנוחה,
המשך התפתחות נעימה ונטולת אירועים מלחיצים :)
שלכם,
יערה.